לפי דעתי, תפילה לאהבה הינה תפילה אישית אשר יכולה להתבצע על-ידי כל אחד מאיתנו.  בכל יום ביומו אנו מתפללים לאלוקים לקבלת סיוע בתחומים שונים בחיינו. אני אמנם לא מכיר תפילה מוסדרת של ממש לזכייה באהבה, אבל כאמור לדעתי כל אחד מאיתנו יכול להתפלל עבור זכייה באהבה המיוחלת של חייו. אני בטוח שכל אחד מאיתנו מדגיש בתפילתו דברים שונים. אבל רציתי לחלוק איתכם את הדגשים שלי. אני מתפלל לאשת חיל. אישה שתביא פרנסה לבית, שתדע לבשל אוכל טוב, שתאהב את הילדים ותטפל בהם. אישה טובת מראה, אך לא יפה מידי. אישה שאחוש אליה חיבור רוחני, רגשי ואישי. אני לא יודע מה איתכם אבל אני מעדיף אישה שכבר מגיעה מרקע דתי. זה חשוב בשביל השפה המשותפת. למה חשובה שפה משותפת? בשביל הילדים כמובן. כשילד גודל, אני מאמין שהוא צריך לקבל חינוך מסודר ומובנה. ילד צריך לקבל חינוך בלי יותר מידי סטיות לצדדים בכדי שלא יתבלבל. מה שמעניין אותי זה מה איתכן הנשים. לאיזה גבר אתן מתפללות? מה חשוב לכן שיהיו התכונות שלו? מה לדעתכן חשוב שיהיו הצדדים החזקים שלו? אבל גם מה איתכם הגברים? לאיזו אישה אתם מתפללים? האם משהו בסגנון של מה שאני מתפלל או משהו שונה לגמרי?

תפילה_אהבה

בתורתנו הקדושה מצויים סיפורי אהבה רבים. אך מה, רובם המוחלט אינו מתנהל בפורמט אותו אנו מכירים מחיינו המודרניים. למרות זאת אם קצת נפעיל את הדמיון, נוכל למצוא רמזים על סיפורי אהבה גדולים ומשמעותיים.

הסיפור הראשון הוא של לא אחר מאברהם אבינו. סיפור אהבתו לשרה, אך גם לשפחתה הגר. שתיהן הביאו לו ילדים, אך לצערו ועקב ציוויו של האל, היה חייב לבחור באחד מהם – יצחק.

סיפור נוסף, מכניס את בנו של אברהם, יצחק, לתמונה. יצחק נשא את רבקה לאישה ולמרות שהייתה עקרה, לא נטש אותה והתפלל לאל על-מנת שתוכל להביא לו ילדים. יצחק גם סלח לה על שהערימה עליו עם בכורת יעקב.

אין ספק שסיפור האהבה הגדול ביותר בתורה, ואולי אף בתנ"ך כולו, הוא סיפור האהבה שבין יעקב לרחל.

כידוע, הייתה זו אהבה ממבט ראשון. אך אהבה גדולה זו הובילה לסיפור טראגי ביותר. כמו בסרט דרמה הוליוודי סבלה לאה מהעדפתו של יעקב את רחל. למרות שהביאה עבורו ילדים, לא אהב יעקב את לאה, יש האומרים שאפילו חש אליה שנאה עזה. העדפתו של יעקב לרחל המשיכה גם עם ילדיו. בנו של יעקב, יוסף, היה הבן המועדף. דבר זה עורר עליו את קנאת אחיו.

בקיצור, יש בתורה  סיפורי אהבה גדולים, רק צריך לקרוא בין השורות.

סיפורי_תורה

אז מה חברים? אתם בקשר כבר כמה שנים טובות וכל הסביבה לוחצת אתכם להתחתן? כולנו מכירים את הבעיה הזו… בישראל שהיא מדינה ששמה את ערך המשפחה ברמה גבוהה כל-כך, נדמה כי נושא החתונה הופך למרכזי יותר ויותר ככל שאנו מתבגרים. לפעמים זה נאמר בצורה יחסית בוטה כמו "את כבר בת 30 אם תחכי עוד קצת מי ירצה להתחתן איתך?!" ולפעמים נרמז יותר בעדינות "אז מה חמודי, למה לא המשכת בקשר עם הבחורה ההיא? היא נראתה דווקא מאוד רצינית ואמהית". יענו מה? "מה אני צריך עוד אימא יש לי כבר אחת בבית". אבל לא, "הילדים שלך יזדקקו לאישה שתהיה אימהית". רגע אימא, מי אמר שאני רוצה ילדים?". "למה אתה מתכוון? כולם רוצים ילדים בסופו של דבר.". כאילו זה הדבר שצריך להנחות אותנו גם בבחירת בת הזוג שלנו. לא מי שאנחנו הכי נמשכים אליה או חושבים שהיא מגניבה, אלא זו שתדע לטפל טוב בבית ובילדים… מבינים למה אני מתכוון? פשוט לחץ חתונה.

לפי דעתי, חתונה זה משהו שצריך להיות בשבילנו… חבר טוב שלי התחתן ברבנות, חתונה עם 20 משתתפים. עכשיו בטח יהיו אלו שיבואו ויגידו שזה נשמע להם חתונה מסכנה. אבל אני מבקש מאותם אנשים לעצור רגע ולחשוב. האם חתונה גדולה 'וחלומית' באולם יקר עם הרבה אנשים שאתם לא מכירים באמת נערכת בשבילכם?

חתונה

לדעתי, מעגל חברתי חזק ותומך הוא אחד מהמשאבים הכי חשובים בחיים, גם לגברים וגם לנשים. כשאנו נכנסים לקשר חדש או מחויבות חדשה בעבודה, אנחנו נוטים לשכוח את חברינו הטובים. לא חייבים ממש לשכוח לגמרי, אבל אם תשימו לב, קורה שהרבה פחות שומרים על קשר ובכלל יש לנו הרבה פחות סבלנות להתעסקות בעניינים שלהם. אני לא אומר שחברים זה הכול בחיים. יש דברים שחברים לא יכולים לתת לנו וחשוב לזכור שגם להם יש את החיים והזוגיות שלהם. אבל בכל זאת, חברים מספקים לנו רשת תמיכה ומקור לאושר והנאה.

תחשבו על כל הפעמים שאחרי דייט כושל חבריכם הטובים עמדו לצידכם ויצאתם יחדיו לבילוי במטרה להשכיח את התחושה. תחשבו על כל הפעמים שהייתם זקוקים לאיזה טובה, כמו למשל מציאת עבודה חדשה והחברים היו שם בשבילכם, מוכנים עם הצעות שונות. אלו אינם דברים מובנים מאליהם. בטח עכשיו יקומו כל אותם אנשים שיגיד "אין כזה דבר באמת חברים. הכול אינטרסים ומתי שבאמת צריך אותם הם לא יהיו שם." חברים, כמו בכל תופעה בחיינו, יש שני צדדים למטבע. בניגוד למה שחלקכם חושבים, יש כזה דבר 'חברות'. תשקיעו בקשרים שלכם, כמובן לא בצורה מוגזמת, ואתם תזכו לחברים אמיתיים שילוו אתכם כל החיים. גם בעצב וגם בשמחות, חברים טובים מלווים אותנו כל חיינו ונותנים להם עומק מיוחד.

קשרים

לפי דעתי, מה שחשוב הוא החינוך שאנחנו נותנים לילדים שלנו, האנרגיה שלנו שאנחנו מעבירים להם. זה שיש להם צעצועים משוכללים יותר לא יעשה אותם בני אדם טובים יותר. לסיכום הדעה שלי בנושא, פשוט תבינו שלא צריך להסתכל על ילדים בתור עול, צריך להסתכל עליהם פשוטו כמשמעו כסיבה לשמחה. 

מאחל לכם הרבה הנאה מילדיכם לאורך השנים!

אויר

בזמנים אלו, למרות כל הטכנולוגיה והחידושים, נדמה כאילו רבו הלבטים בחיינן יותר מאי-פעם. מה אתם חושבים? האם זה נכון? לעניות דעתי, הלבטים שאנו חווים בימים אלו, בבסיסם, אינם שונים בהרבה מהלבטים אשר עברו על אבותינו. מה עשו אבותינו כאשר נתקלו בשאלה אשר אין עליה מענה ברור? פנו למקורות כמובן.

סיפור הזוגיות הראשוני והמפורסם ביותר במסורת היהודית, הינו הסיפור של 'אדם וחווה'. הסיפור, כפי שלמדנו אותו מאז ילדותנו, מדגיש בעיקר אספקטים שליליים של טבע האדם והזוגיות. אם נתמקד בחלק המרכזי שממנו למדים אנו את מוסר ההשכל, נקבל בעיקר מראות שליליים. האדם חוטא עקב שכנועי האישה ושניהם מגורשים מגן עדן.

מבלי להפחית ולא טיפה מחשיבותו של מוסר ההשכל הזה , אבקש להתייחס לאספקט אחר בסיפור. ממה צמחה הזוגיות? זוכרים? מכך "שלא טוב האדם לבדו". אלוקים נותן לאדם 'עזר כנגדו' ואני מבקש מכם,שימו לב לסדר המילים, קודם מגיעה המילה 'עזר'!  מה אנו למדים מכך? האדם לא יכול לחיות בעולם הזה לבדו, הוא צריך השלמה. ההשלמה מתקבלת באמצעות צירופה של חווה.

ומה בין זה לבין הכרויות? אני מאמין שכאשר אנו מחפשים את בת זוגתנו לעתיד (וגם את בן זוגנו), יש לחפש את זה/ו שישלים/תשלים אותנו מכל הבחינות. נסו להסתכל על המצב בגישה הוליסטית מבלי להיטפל לקטנות. 

גן_עדן

כבר זמן רב רציתי לכתוב משהו בנושא 'שידוכים'. כל האמור בהמשך הוא לפי דעתי בלבד ואין לי שם כוונה לפגוע באף אחד. תראו, פעם היה באמת הגיון בשידוכים עקב זאת שנשים וגברים מהמגזר הדתי לא היו באים הרבה במגע. אבל היום, בעולם שהוא הרבה יותר פתוח ומודרני. עולם שבו נשים וגברים באים הרבה יותר במגע ונמצאים גם במסגרות משותפות, איני רואה שום סיבה לקיום של שידוכים במתכונת 'של פעם'.

יותר מכך, היום אפשר להיות במגע עם אלפי אנשים מכל העולם בעזרת רשת האינטרנט. אתרים, לדוגמא כמו אתר ההיכרויות שבו אתם נמצאים כרגע, מאפשרים לכם להכיר אנשים שנמצאים בדיוק בראש שלכם. הם באים מהרקע שלכם ומבינים וחולקים את מטרותיכם בנוגע לקשר זוגי. מלבד זאת, לשדכניות יש מאגר מוגבל, בטוח שהוא מוגבל יחסית למאגרים שרשת האינטרנט ואתרי הכרויות מציעים לכם. פה אתם גם יכולים לבחור בעצמכם ליצור קשר עם מי שנראה מתאים ל-כ-ם מבלי להסתמך על שיקולים של אדם אחר.

אפשר להבין את הסלידה ההתחלתית בשימוש בשיטות היכרות שכאלו השייכות יותר לעולם החילוני. אבל לטעמי אין מה לחשוש. אנחנו משתמשים במחשבים בכל-כך הרבה תחומים בחיינו למה שהם גם לא יסייעו לנו במציאת זוגיות?

חשוב לי להבהיר שאני לא נגד שירותי שידוכים קלאסיים. חשוב לי פשוט שאנשים ינסו גם אפשרויות אחרות, טובות לא פחות.

שידוכים

לצערי הרב, אנשים היום לא חושבים מספיק לפני שהם מחליטים ללכת בכיוון של הקמת משפחה. משפחות איתנו הינן הבסיס של חברה חזקה ואיתנה. הם מייצגות את החיבור הגרעיני הכי אינטימי שקיים. משפחה זה לא משהו שצריך להיכנס אליו רק בגלל "שהגיע כבר הזמן וחייבים". לפי דעתי, כבר בצעד הראשון, יש להשקיע מחשבה מרובה. למרות  שנישואים אינם מחייבים מאיתנו ישר להרחיב את התא המשפחתי, כדאי לחשוב האם בן/בת זוגנו מתאימים לדעתנו לטיפול וחינוך של ילדים. זהו אינו עניין משני כפי שרבים נוהגים לחשוב. נישואים יכולים לקום וליפול על נושאים שכאלו.החלק הבא, הוא ההחלטה מתי להביא את הילד/ה הראשונים. ממה שאני מכיר, אפשר לחכות ש-נ-י-ם בתקווה שהמצב הכלכלי יתייצב. זה מובן, היום אנחנו רוצים שיהיה באפשרותנו לתת לילד שלנו הכול. אבל עם זאת תזכרו שלא מומלץ לנשים להביא את הילד הראשון אחרי גיל שלושים. מלבד זאת, ילדים גדלים בסדר גמור גם אם אין להם את כל הצעצועים הכי חדישים והחוגים הכי יוקרתיים. הורים צעירים יכולים להעניק לילדים שלהם הרבה דברים שהורים מבוגרים ומבוססים יותר לא יכולים.אחרי שכבר קיבלתם את ההחלטה (במשותף כמובן), נשאר ללמוד כל מה שאפשר על הורות. כדאי לעשות זאת לאו דווקא בשביל באמת לדעת איך להיות הורים טוב יותר, אלא כדי להכין אותנו לכל אותם מכשולים העומדים בפני כל הורה לילדים.

משפחה

לפי דעתי, חתונה זה משהו שצריך להיות בשבילנו… חבר טוב שלי התחתן ברבנות, חתונה עם 20 משתתפים. עכשיו בטח יהיו אלו שיבואו ויגידו שזה נשמע להם חתונה מסכנה. אבל אני מבקש מאותם אנשים לעצור רגע ולחשוב. האם חתונה גדולה 'וחלומית' באולם יקר עם הרבה אנשים שאתם לא מכירים באמת נערכת בשבילכם?

חתונה

תקשורת זוגית… הדבר שעליו נבנים ונופלים קשרים. לצערנו, מדובר נושא שזוכה להזנחה עצומה מצד ציבור האוהבים. אפילו אם שני הצדדים מודעים לצורך בניהול תקשורת זוגית, פעמים רבות יוצא שהם מנסים לקיים אותה בצורה לקויה. מניסיוני הדל בזוגיות, אנשים נוטים לחשוב כי התעלמות מבעיה תגרום לבעיה להיעלם… זה פשוט לא נכון! על בעיות צריך לדבר ולתקשר. כל זאת כמובן במטרה לפתור את הבעיה בסופו של דבר ולא להביא לבעיות נוספות. זה מביא אותנו לדבר הבא שהוא החשיבות בתקשורת זוגית קונסטרוקטיבית. תקשורת זוגית אין משמעותה לריב ולהתווכח על כל דבר אפשרי שעולה לכם לראש. לאנשים מסוימים יש תכונות מסוימות שלא הולכות לעבור מן העולם ככה פתאום, צריך לדעת פשוט ללמוד לחיות איתן, או לפחות עם גרסה מתונה שלהן. אם אתם מרגישים שיש לכם צורך לשוחח עם בני זוגכם על נושא מסוים, נסו לחשוב קודם על רמת 'הנפיצות' של אותו נושא. על נושאים בעלי רמה גבוהה של נפיצות עדיף לשוחח בתנאים נוחים ורגועים, מה שבטוח זה לא להעלות אותם באמצע ויכוח על משהו אחר. הרעיון הוא לא להשתמש בחולשות ובעיות של הצד השני בכדי לנגח אותו, אלא לנסות להבין כיצד שני הצדדים יכולים להגיע לפתרון שיהיה מוסכם, מקובל ובעיקר אפשרי ליישום. תזכרו, מערכת זוגית יציבה ותומכת לא נבנית בין-לילה. שווה לכם להשקיע מאמצים במטרה שמערכת היחסים שלכם לפחות תהיה מבוססת על הבנה ושיתוף ביניכם ובני זוגכם.

תקשורת